החלטה בתיק בש"א 4458/06

1.         המבקשים (התובעים) עותרים לתיקון  כתב התביעה.

2.         המבקשים עותרים לתיקון נרחב של התביעה מהטעם שכתב התביעה המקורי הוגש בתוך סד זמנים קצר מאוד בן ימים ספורים, כחמישה ימים בלבד לאחר הגשת הבקשה למתן סעד זמני, נשוא בש"א 3482/05, ולפיכך נטען שנבצר מהם באותו פרק זמן זעום לאתר ולכלול את כל החומר הדרוש, תוך התחשבות שמדובר בהיקף חומר עצום.

המבקשים טוענים כי הדבר אף צוין מראש בכתב התביעה המקורי, במבוא ובסעיף 41, והודגש על ידם גם בכל הזדמנות שנקרתה בדרכם.

כעת, משגובשו הנתונים ונזקי המבקשים, טוענים המבקשים כי יש להתיר להם תיקון התביעה על מנת שתתבררנה מלוא השאלות אשר באמת שנויות במחלוקת בין הצדדים, שכן היה ולא יותר התיקון, הרי שיהא בכך כדי לסתום את הגולל על זכויותיהם של המבקשים וייגרם להם עוול גדול.

עוד מציינים המבקשים כי לא ייגרם למשיבים כל נזק בהתרת התיקון, לאור העובדה כי התובענה מצויה בשלבי בירור מקדמיים.

3.         המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים בתמצית כי התובענה המקורית אינה מגלה עילה, וכך גם התובענה המתוקנת.

המשיבים טוענים כי המבקשים לא מבססים ומפרטים די הצורך את טענותיהם בכתב התביעה, דוגמת דרישתם להחזר הוצאות הפעלת החברה, פירוט תוכנו של ההסכם בין הצדדים, אילו תקבולים טרם התקבלו וכיוצ"ב.

מכאן, טוענים המשיבים, עולה בבירור כי אין למבקשים כל עילת תביעה כנגד המשיבים, ובהתאם להלכה הפסוקה אין להתיר תיקון שאין תועלת בצידו, לאור העובדה שהן התביעה המקורית והן זו המתוקנת נעדרות עילה.

4.         בתשובתם לתגובת המשיבים השיבו המבקשים כי אין לשעות לטענות המשיבים, שכן אין לבחון שלב זה את מהות טענות התביעה ואת טענות ההגנה, אלא האם אכן התיקון נדרש על מנת להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ואילו טענות המשיבים המועלות בתגובה מקומן בבקשה לסילוק על הסף.

5.         דיון בבקשה התקיים בפניי ביום 25/12/06, בו נחקר המבקש 3, מר איציק עציץ, ובסיומה אפשרתי לצדדים להגיש סיכומיהם בכתב.

            הצדדים הגישו סיכומיהם בהם שבו בעיקרם של דברים על הטענות המפורטות לעיל.

6.         לאחר שעיינתי עיין היטב בבקשה, בתגובות, בסיכומי הצדדים ובכל ייתר כתבי הטענות והחומר המונח בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולהתיר למבקשים לתקן את כתב התביעה כמבוקש.

7.         אכן, טענות המשיבים מתמצות למעשה בטענה להעדר עילה נגדם, עוד עפ"י התביעה המקורית ואף בתביעה המתוקנת.

            לא מצאתי כי ניתן לקבוע בשלב זה כי התובענה, הן המקורית והן המתוקנת, נעדרת כל עילה ודינה סילוק על הסף.

שאלת רמת ביסוס טענות המבקשים בתביעתם אין מקומה בשלב הדיון המקדמי, ובבוא העת יאלצו המבקשים לעמוד בנטל הוכחת תביעתם, אולם בשלב זה - לא ניתן לקבוע מסמרות בעניין זה.

לפיכך לא ניתן לקבוע, בשלב זה, שהתובענה המתוקנת נעדרת עילה.

8.         מכאן שיש לבחון האם התיקון המבוקש אכן דרוש לבירור אמיתי ומלא של הפלוגתאות שבמחלוקת ובכך יש בו כדי לייעל את ההליך המשפטי, תוך שיש לקחת בחשבון את הגישה הליברלית בה נוקטת הפסיקה בנוגע לתיקון כתב תביעה.

9.         עיון בתיקונים וההוספות המבוקשים עולה כי בעיקרו של דבר, מתייחס התיקון במהותו להבהרות ופירוט של טענות ודרישות שהועלו בתביעה המקורית, לקביעת גדרי מחלוקת אלה ואחרים בנוגע לטענות שנטענו (לדוגמא הוספת הצהרה בתביעה המתוקנת בדבר העדר תביעה כספית של הוצאות באם יתקבלו אצל המבקשים כספי 6 הפרויקטים), ולשינוי והוספת סכומי חוב, הנתמכים כנטען במסמכים,שאף צירופם מבוקש.

            התיקונים וההוספות נוגעים ישירות לשאלות הטעונות הכרעה בתובענה.